פרק ז: הנח"ל והתיישבות ביטחונית־מדינית

137 לפקודה תמיד אנחנו ? ובעל איכות יותר גבוהה וגם בעלי הכרה יותר גבוהה" . ידין החשיב את הנח"ל ואת התיישבות הספר, וחזר מדי פעם בפעם על דבריו שהנח"ל, בשילוב עם כוחות לוחמים סדירים, תורם רבות לביטחון בכל מקום שבו הוא נמצא וחוסך בכוח צבאי סדיר לוחם להגנת הארץ . לדעתו, לא פחות חשובה היא תרומת הנח"ל לכלכלה, כמו למשל גידול הנחלאים ירקות . 38 מעמדו של הנח"ל בצה"ל החל להשתנות בשל האישור המחודש של חוק שירות הביטחון, הארכת שירות החובה משנתיים לשנתיים וחצי ( באוגוסט 1952 ) וחילופי התפקידים בצמרת צה"ל, שכללו את מינוי מרדכי מקלף לרמטכ"ל ומשה דיין לראש אג"ם ( בדצמבר 1952 ) . ערב מינויו לרמטכ"ל קיבל מקלף את הסכמתו של בן-גוריון לבחון את האפשרות להקטין את הנח"ל בשל המחסור הרב בכוח אדם בצבא . 39 בסוף 1952 אכן חלו שינויים במסלול הנח"ל : קוצרה תקופת ההכשרה, הוכנסו שינויים בהצבה של חיילים לנח"ל, ובוטל גיוס חיילים בודדים אליו . ועדות הביטחון של התנועות הקיבוציות התייעצו ביניהן כיצד למנוע את הכרסום במעמדו של הנח"ל, אך למרות פגישת נציגי איחוד הקבוצות והקיבוצים עם בן-גוריון לא שונו ההוראות החדשות . 40 מפקד הנח"...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה