פרק א: מקורות האקטיביזם הביטחוני של הקיבוץ המאוחד

26 אהרן עזתי ויסתמך על כוחות עצמיים, כולל מתנדבי הגדודים העבריים, אך יפעל למען היישוב כולו ממכלול החזון הכולל של אחדות העבודה, שהיה בו צירוף בין האופי האקטיביסטי לבין האופי הדמוקרטי . 2 בין מאורעות 1921 למאורעות 1929 עסקו הקיבוצים הראשונים בהתמודדות קיומית, דהיינו בניסיון להשתרש בקרקע, לקלוט עוד חברים ולבנות את יישוביהם . רק מעטים ביישוב עסקו בענייני ביטחון . היישוב הפקיד את ביטחונו בידי המשטרה והצבא של ממשלת המנדט הבריטי, ודחק את נושא הביטחון מסדר היום הלאומי . פעילותם הספרטיסטית והחשאית של אנשי "השומר" ב"גדוד העבודה" באמצעות ארגון "הקיבוץ" העצימה מחלוקות רבות בינם לבין ראשי ה"הגנה" בהסתדרות . למעשה, זו הייתה מחלוקת אידאולוגית, פוליטית ואישית יותר משהייתה מחלוקת ביטחונית, אם כי במרכזה עמדה שאלת המרוּת האזרחית על כוחות הביטחון . הנושא הביטחוני הוזכר בטיוטת תקנון הקיבוץ המאוחד רק בסעיף אחד : "הקיבוץ דואג לכישרון ויכולת ההגנה של כל פרט בתוכו במסגרת ההגנה ההסתדרותית הכללית ובמשמעת גמורה לה" . 3 בתקנון שאושר במועצת היסוד של הקיבוץ המאוחד לא אוזכר אפילו סעיף זה . הוא רק אוזכר אִזכור קל באמצ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה