3.3.4 אחריות השימור

עירית עמית - כהן 116 ככלל, יש העדפה אצל כל קבוצות הגיל לשיתוף פעולה בין הקיבוץ לבין גורמים ציבוריים : משרדי ממשלה, מועצה אזורית, רשויות ממלכתיות כמו המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות הטבע הגנים, רשות העתיקות, מפעל הפיס ועוד . העדפה זו נובעת מהתפיסה שהשימור הוא עניינו של הציבור הרחב ונעשה למענו ומשום כך עליו גם להיות באחריותו . הקשר המיידי המתקיים בין שימור לבין תפקידו לבטא היסטוריה וזיכרון מחזק גישה זו גם כן . ההיסטוריה והזיכרון יכולים להיות מקומיים ויכולים להיות לאומיים ולכן רצוי שגורמים ממסדיים מדינתיים ידאגו לשימור נכסים אלה . מהסבר זה גם מובנת הרתיעה להעניק ליזם פרטי את הטיפול בשימור הנכס . בחינה מעמיקה של לוח 17 מצביעה על הבדלים בין קבוצות הגיל . % 66 . 43 מתוך בני ה- 66 ומעלה השיבו שהאחריות מוטלת על הקיבוץ לבדו ; % 94 . 23 השיבו בשיתוף פעולה בין הקיבוץ לגורם ממלכתי-ציבורי . לעומת קבוצה זו כל השאר העדיפו שיתוף פעולה בין הקיבוץ לגורם הממלכתי-ציבורי : בני 31 - 45 העדיפו שיתוף פעולה בין הקיבוץ לגורם ציבורי-ממלכתי ( % 38 . 41 ) או על הקיבוץ עצמו ( % 03 . 31 ) . תוצאות דומות נמצאו ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית