3.3.2 היחס לשימור נכסי מורשת תרבותית מוחשית

חצר הקיבוץ — ערכים ונכסים 111 בחינת היחס לשימור מצביעה על היכרות עם התופעה ועל ידיעה שנושא זה נכלל או עתיד להיכלל בעת הדיון על עתיד כל קיבוץ והשינויים הנדרשים בו בתהליך ההפרטה ושיוך הדירות . ההיכרות והמודעות לנושא השימור נחשפו גם במהלך המפגשים שהתקיימו באחדים מהקיבוצים לפני חלוקת השאלונים . לעובדה זו ארבע סיבות עיקריות : 1 . מעורבותה של הקהילה כולה בכל קיבוץ וקיבוץ בתהליך השינוי, בהתלבטויות ובחיפוש פתרונות ; 2 . המאפיינים החברתיים של הקהילה הקיבוצית — חברה אינטימית שהמעורבות בה גבוהה ושבעברה כול חבר מילא בה במשך שנים כמה תפקידים, אם כמרכז ועדה או חבר ועדה, ואם כאחראי על תחומי חיים שונים ; 3 . מורשת שהתבססה על זיכרונות בשלושה רבדים, הרובד האינטימי, הרובד התנועתי והרובד הלאומי, שהשאירה את חותמה בנכסי הקיבוץ ( ראו בהרחבה בפרקים קודמים ) ; 4 . התפתחות כלל ארצית, דרישה להקמת ועדות שימור בכל קיבוץ והחלטות מנהל התכנון לצרף יועצי שימור לכל המחוזות . יועצים אלה מעורבים בתכנון המתרחש ברבים מהקיבוצים ובניסיונות לאתר בהם נכסי מורשת . בקבוצות החברים המתגוררים בקיבוץ בלט היחס החיובי לתופעה, ולא רק א...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית