1.3 התפתחויות חברתיות־סביבתיות והשפעתן על מעמדה של המורשת התרבותית המוחשית

עירית עמית - כהן 30 הזדקקות חברתית וכלכלית למורשת תרבותית-קהילתית — לטענתם של סוציולוגים ואנתרופולוגים, ככול שחברה הופכת ל'עירונית' יותר — כלומר, מתאפיינת בניכור ובחוסר יציבות ונדרשת לתפקד בתוך עולם המשתנה במהירות, כך היא נזקקת לנוף אחר . נוף 'אחר' מבחינתה הוא נוף מוכר המשדר אמינות, יציבות והמשכיות ; נוף שבו האדם חש עצמו בטוח, לא מופתע ולא מנוכר ; נוף המחזק את תחושות ההזדהות עם המרחב שבתוכו הוא נטוע ( 1994 , Carter - Park & Coppack ) . נוף הממלא תכונות אלה יכול להיות מבנה היסטורי, נוף פתוח, פארקים וגנים, ובמקרה של מחקר זה — מִתאר המרחב הקיבוצי, נכסיו וסביבתו — השדרות, השדות, הגנים, המדרכות והשטחים הפתוחים . את התפיסה הרואה במורשת התרבותית — גנים היסטוריים, שדות חקלאיים, מתקני משק ונכסים היסטוריים — פיצוי לאספקטים שנלקחו מהאדם בשעה שהפך ליצור עירוני, פיתחה וון האארן ( 2002 , Von Haarn ) . לטענתה ככל שהחברה הופכת לחברת המונים, חברה שבה הפרט מאבד את ייחודו ואת עצמיותו, נופי מורשתה הופכים למושא רומנטי . הגעגועים לנופים 'אחרים' וההזדקקות לנוף המוכר מתחזקים בקרב חברה שעד לא מזמן הייתה בעלת מ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית