חצר הקיבוץ — ערכים ונכסים 21 בין המחקרים שהציגו את שתי הגישות נכלל מאמרו של עורך הספר, מיניג, שבו מנה עשר נקודות מבט להתבוננות בנוף ובנכס ולפרשנותם . העורך, שדגל בגישה הסובייקטיבית הפרשנית, חזר והדגיש שההתבוננות באותה פיסה של נוף או באותו נכס בנוי איננה אחידה והיא אף משתנה מאדם לאדם . למרות חוסר האחידות, כלי הניתוח עצמם חייבים להיות אחידים, מובחנים ומובנים לציבור רחב כדי לשתפו בתהליך הפרשנות וליצור מודעות לחשיבותו ( 34 . Meinig , 1979 b , p ) . גישה אחרת הציג יי-פו טואן, שהוזכר לעיל, שטען שהנוף הוא דימוי שנוצר מהשילוב בין המחשבה והרגש, משום כך קשה ליצור הבחנה מתודית אחידה . גישה זו פיתח בהרחבה בספרו טופופיליה , ( ,1979 Topophilia ) שבו קשר בין הנוף ( הטופוגרפיה ) לבין הרגש ( filling ) ופירט את משמעויותיה של תפיסה גיאוגרפית- מרחבית, את שונותה מאדם לאדם ומעם לעם ואת הצורך לבחנה בצורה פרטנית, כל מקרה לעצמו . במושג 'טופופיליה' השתמש כדי לתאר את הזיקה הייחודית המתקיימת בין יחידים לסביבה, את יחסה של הקהילה ל'מקום' ואת הדרכים שבאמצעותן היא נקשרת למקום . לטענת טואן יש מי שבחרו לבטא את יחסם למק...
אל הספר