פרק שש־עשרה: הקיבוץ המאוחד: גם המשך וגם שינוי

הגשמה בעת המדינה 438 בין אוטופיה לריאליזם א . המנהיגות ההיסטורית המנהיגות ההיסטורית של התנועה נעה בין הסתגרות והסתייגות מן המהלכים המפלגתיים-פרלמנטריים, לבין הכרה בהכרח שבהם . כבר בסוף 1949 התלונן טבנקין כי אין לסמוך על מפלגה, באשר היא מפלגה . באותה עת-משבר ראה טבנקין בפעולה הסמינריונית את אחד הדברים העיקריים הנחוצים לקבה"מ כדי לבסס את דרכו . אולם, כך אמר, אין לסמוך על מפלגה שתקיים סמינר מפלגתי המבסס את הקיבוץ כעיקר החשוב ביותר . 1 המציאות החדשה הכתה בטבנקין והוא התגונן מפני המדינה . יותר ויותר ביקש טבנקין את התחזקותו של הקיבוץ באמצעות התלכדותו הרעיונית — דבר שלא עלה על דעתו בעבר . גם רבים אחרים חשו באותה עת שיש צורך ללכד את שורותיו של הקיבוץ המאוחד — "ליכוד רעיוני" . טבנקין תבע ועידה שתעסוק בליכוד הרעיוני, אולם זו התכנסה רק כעבור זמן רב ( פברואר 1955 ) . בינתיים כינסו מועצה ( יולי 1952 ) והסתפקו בהחלטה קצרה : "המועצה רואה צורך בהגדרת יסודותיו ודרכו של הקיבוץ במציאות המשתנה והכללתם בעקרונות היסוד של הקיבוץ" . כדי להגביר את הליכוד אף הציע מנהיג הקיבוץ הפתוח, החצי-אנרכיסט "כרטיס חבר של ה...  אל הספר