פרק תשיעי: התיישבות כלכלית

התיישבות כלכלית 261 גם ביחס למשק אדמיניסטרטיבי . טבנקין, כמו אחדים מאנשי מזה"ק, ביטא הסתייגות מפעילות "ייצור ופיתוח" המתכננת הקמת חוות לפיתוח חקלאי . הוא טען כי אכן תמיד יש להעדיף משק עצמי על משק אדמיניסטרטיבי . אולם איננו יכולים ללחום במשק אדמיניסטרטיבי "כשיש קרקע ויש מים ויש הון, ואם אי אפשר במשק עצמי, הרי אין להתנגד למשק אדמיניסטרטיבי . וזכות כזאת יש גם לתנועה הקיבוצית" . 15 טבנקין היה בפי חבריו "קור-חם" : לעתים לא הבינו אותו או לא קיבלו את הפשרה שלו . הם גם המשיכו להתנגד לפעילות "ייצור ופיתוח" על-ידי "האיחוד" . ההתנגדות באה בעיקרה מתוך חשש שמא כל האדמות המובחרות תיועדנה לחוות ול"איחוד" . 16 על המציאות החדשה של ההתיישבות בראשית המדינה, ובעיקר על זו שבספר, הגיבו השלטון והתנועה בשני אופנים שונים . לשלטון היה חשוב מכול הקצב וההיקף של התיישבות העולים גם כאשר הקצב המהיר פגע בייצור החקלאי וביציבות האוכלוסייה . אמנם עם הזמן גילתה אוכלוסיית העולים במושבים יציבות גוברת, אם מפני שנחסמו בפניהם אפשרויות אחרות ואם מפני שהמאפיינים המושביים-תנועתיים גברו ( על כך ראו בעיקר בפרק ד, חלק ג ) . אולם מו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה