פרק שלישי: הנח"ל

מבנה הצבא ודמותו 130 החוק בכנסת, שכל חייל שיהיה בשנת הכשרה חקלאית בהתיישבות יהיה אזרח טוב יותר . 34 אולם כוונות טובות מכאן . . . ומציאות מכאן : עם בואו של הגרעין התנועתי הראשון לנח"ל עוז הוציא הצבא את הבודדים מן המקום . 35 מן הכוונה הראשונית — כי הבודדים יתקשרו להיאחזויות, לא יצא דבר . ההיאחזויות נעשו לדרך הממלכתית המקובלת להתיישבות ביטחונית באזורי הספר . אותן היאחזויות, שהפכו לישובים אזרחיים, אוזרחו רק על-ידי נח"לאים בוגרי תנועות הנוער . הניסיון של בן-גוריון להביא נוער להתיישבות באמצעות החוק המקיף ביותר לגבי השירות הצבאי והניסיון להקים תנועת נוער ממלכתית — הגדנ"ע, נכשל . הגדנ"ע, כמו הנח"ל "הגדול", לא הביא נוער או חיילים להתיישבות . המעטים שהגשימו באותן השנים היו בוגרי תנועות שהתגייסו לנח"ל . אותן תנועות שנפגעו מגישת בן-גוריון אליהן ושגרעיניהן בנח"ל נשחקו מול הדרישות הצבאיות . הקיבוץ המאוחד היה שותף זוטר בהקמת ההיאחזויות באותן שנים : מתוך 16 היאחזויות שהוקמו בשנים שבהן עוסק המחקר, רק שתיים היו באחריות הקיבוץ המאוחד — קציעות וגבעת רות, היאחזויות מבודדות על גבול מצרים שלא הפכו לישובי קבע...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה