פרק שני: ערכי הפלמ"ח

ערכי הפלמ"ח 75 הייתה האישור האוניברסאלי למקוריות הקיימת . מבנה זה, שכלל גם עתודות- מילואים ( על-פי המודל השוויצרי ) הלם את התפיסה של "עם לוחם" הגוזר על עצמו שירות צבאי ממושך המתחיל בשירות סדיר וקצר, נמשך בשנות מילואים רבות ומחזיק כשלד, צבא-קבע קטן . הפולמוס על הקמת הפלמ"ח וקיומו נבע משתי גישות : גישת הרוב, שרצה גיוס לצבא "רגיל" — כמו הבריטי, כדי ללמוד עבור העתיד ; וגישת המיעוט, שגרס כי את הלימוד וההכנה יש לעשות באופן עצמאי ו"צמוד" לעתיד שיתרחש בארץ-ישראל . סוגיה זו הייתה המרכזית והחשובה ביותר בדיון הממושך שהתקיים בין האסכולות : הממלכתית, שביקשה צבא סדיר לכל דבר, והתנועתית שהעדיפה צבא שליחותי, דוגמת הפלמ"ח . את הקמתו והתפתחותו של הפלמ"ח אפשר לתאר בארבעה שלבים : א . מאי 1941 : יוזמת ההגנה והסיוע הבריטי להקמת תשע פלוגות מחץ נוכח האיום הנאצי על הארץ . הסיוע הבריטי הסתיים בחלוף הסכנה ; ב . אוגוסט 1942 : החלטת הקיבוץ המאוחד ( מועצת נען ) לסייע לאחזקת הפלמ"ח במשקיו באמצעות שילוב של עבודה ואימונים ; ג . חורף 1944 : הסכם "ההכשרות המגויסות" בין תנועות-ההתיישבות ותנועות הנוער מכאן, לבין מטה הפלמ"...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה