90 דוד מרקיש הדבר לפילוגם הסופי : אנשי הבונד התנתקו מאוליאנוב וחברו למנשביקים, שלא התנגדו לרעיון "האוטונומיה התרבותית-לאומית" . כעבור חמש שנים, אחרי כיבוש השלטון בידי הבולשביקים באוקטובר 1917 , שיחק הדבר לידי הכובשים : הם עצרו וחיסלו את יריביהם היהודים הן בתור אנשי הבונד והן בתור מנשביקים . הרדיפות והדיכוי כפו על אנשי הבונד ה"ימנים" להגר ברובם . לעומת זאת, האגף השמאלי של המפלגה שהיה מצומצם מבחינה מספרית, הכיר בעיקרי האמונה הבולשביקיים, פיזר את שרידי הארגון בברית המועצות ואנשיו הצטרפו כמעט כולם למפלגה הקומוניסטית הבולשביקית הרוסית . אולם זה לא עזר להם : ג'וגשווילי המשיך באורך רוח לרדוף ולהעמיד אותם מול כיתות יורים, או במקרה הטוב לשלוח אותם למחנות . לקראת סוף שנות השלושים כמעט איש מחברי הבונד לא נשאר מחוץ לסורגי הכלא והמחנות . רק "היֶבסֶקים" - חברי הסקציות הקומוניסטיות היהודיות של המפלגה הקומוניסטית הבולשביקית הרוסית - יכלו להתחרות באנשי הבונד בכל הנוגע לחיסולם ולעקירתם משורש על ידי השלטון הבולשביקי . היבסקים, אנשי השמאל הרדיקלי, הופיעו ב- 1918 , ומיד אחרי שבקעו מביצת המדנים הפוליטיים הח...
אל הספר