הרהורים על דמיון, תשוקה וארגונים

114 / / אנליזה ארגונית 28 הצעות כאלה ? האם יש מקום לדמיון בעולם הארגוני, או שמא הדמיון שייך לעולם האומנות, הספרות, המוזיקה ? בהתייחסו לאומנות טען ג'יל דלז שהיא בראש ובראשונה פרקטיקה יצירתית של מחשבה, שיוצרת משהו חדש ( דלז וגואטרי, 1991 / 2005 ) . אותו משהו חדש לא נוצר יש מאין, אלא בעצמו מתייחס לשדה מחשבתי שקשור לרעיונות של אחרים ולבעיה משותפת . בשדה האומנות הדמיון הוא כוח מניע, ואילו בארגון הדמיון הוא דרך, אמצעי להתמודדות עם מצבים של שגרה וקיבעון . אומנם, כשהוא מתפקד באופן מיטבי יכול ארגון להתקיים לאורך זמן, אבל אם הוא אינו מתאים את עצמו לשינויים בסביבתו – הוא עלול לחדול מלהתקיים . ניסיון להמשיך לפעול באותו אופן אינו מוביל להתפתחות ולפריצת דרך, ועל כן חברי הארגון נקראים לא אחת לחשוב ולדמיין מהלכים שיובילו לשינוי הרצוי . אולם יישום תוצר הדמיון והפיכתו למציאותי הוא עניין הכרוך בהכנסת שינוי לתוך המערכת – שינוי שעלול לגרום לזעזועים ולדרישות חדשות ונוספות מכל חלקי הארגון ומן החברים בו . אחד הארגונים שבהם אפשר לבחון את נושא הדמיון הוא בית ספר תיכון . לא אחת זו מסגרת פורמלית סגורה, שהמבנה שלה...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני