גלותו של הצילום הבודד

86 רוני אלפנדרי חדל כמעט לחלוטין לצלם דמויות אנושיות והתמקד בצילומי בעלי חיים מיקרוסקופיים . במאמר זה אנסה לעמוד על פשר החלטתו זו דרך התבוננות באחד מתצלומיו המאוחרים, תצלום של דג החי במעמקים . הבחינה שלי תיעשה בשני הקשרים שונים : הראשון הוא על רקע צילומים מסדרת התמונות שצילם במזרח אירופה בשנות ה- ,30 והשני במסגרת של צילומי בעלי חיים מיקרוסקופיים שבהם עסק מאז הגיעו לארצות הברית ועד למותו בשנת 1990 . הצילום הבודד מושא ההתבוננות שלי הוא תצלום של דג המעמקים Oyster Toadafis Opsanus tau ) ( , שצולם על ידי וישניאק בתחילת שנות ה- 50 . התצלום מעטר את הערך המוקדש לדג זה בגרסה האינטרנטית של 3 התצלום אמנם מעורר חוויה חושית, אנציקלופדיה בריטניקה . אך לכאורה נראה כעוד תצלום הלקוח מהמסורת של מדעי הטבע המתעדת בעל חיים . ישנם צופים שיחושו סקרנות כלפי התצלום, ולאחרים הוא עשוי להיראות מעיק או מאיים . בספר מחשבות על צילום ( 1980 ) , טוען רולאן בארת ( Barthes ) שכל תצלום מעורר בצופה סדרת שאלות המבטאות את משמעותה האישית של התמונה בחייו הפרטיים, כמו גם את ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים הרחבים יותר שלה . על בס...  אל הספר