לא מרימים ידיים 81 להיות כזו שלפיה מחלוקות בין אזרחים לבין המדינה מיושבות באמצעות שיחה, דיון ופשרה, ובכל מקרה באמצעים שאינם כוללים כוח גופני או אלימות אחרת . ובכל זאת, על מנת לשלוט, מדינות דמוקרטיות מפעילות כוח ולעתים נוקטות באלימות . המדינה, כמו קבוצת הרוב שבה, שואפת לשמר את הסדר הקיים, אך לעומתה, קבוצות המיעוט מבקשות לאתגר אותו . הפעלת אלימות כנגד סוכני המדינה יכולה להתפרש כאובדן לגיטימציה למדינה במובנה הבסיסי ביותר, כלומר קריאת תיגר על המונופול של האלימות הנתון בידי כוחות הביטחון של המדינה . פעילי מחאה מקבוצות חברתיות שונות מסבירים פעולה אלימה כלפי המדינה על בסיס ערעור על רכיבים שונים של תפיסת הלגיטימיות המדינתית . אלימות פוליטית היא צורת מחאה שמצד אחד מהווה אמצעי להשפעה חברתית, ומאידך מנוגדת לחוק . ככזו, אלימות פוליטית של אזרחים כלפי המדינה היא דרך להשתתפות פוליטית שנויה במחלוקת . פעולה אלימה הינה אפשרות נתונה להתנגדות מעשית למדינה ולשלטון, אחת מתוך מגוון רחב של פעולות מחאה אפשריות של אזרחים, וכזו החורגת מחוץ לכללי המשחק המותרים ) ברמה החוקית ( והמקובלים ללא סייג ) ברמה הנורמטיבית ...
אל הספר