יאיר יאסָן 18 משהו עמוק יותר, שסעים חברתיים, אי שוויון ומתחים שלא נולדו יש מאין . בעוד שיש מי שנושאים את עיניהם אל המשטרה בציפייה שתשליט סדר וביטחון, אחרות ואחרים ספקנים יותר בנוגע ליכולתה, ועוד יותר מכך בנוגע לכוונותיה . המשטרה, ובמיוחד הסדר שהיא מבקשת להשליט, הם עבור אותן קבוצות חלק מדיכוי מתמשך שהאלימות המשטרתית היא רק חלק ממנו . התנגשויות אלימות בין אזרחים למשטרה, ובעיקר אלימות משטרתית מתועדת, מעוררות עניין ציבורי ומחקרי . הפעלת האלימות המשטרתית מלמדת אותנו, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות . בהתאמה, גם האמון או אי האמון במשטרה מלמדים על אזרחות ותחושת שייכות . יאיר יאסן מציע בספר זה זווית נוספת לדיון באלימות, זו של אזרחים כלפי רשויות החוק, שתורמת נדבך נוסף למחקר הקיים . מה ניתן ללמוד, הוא שואל, מהתנגשויות אלימות על האמון במשטרה ובמדינה ? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות ? ועל הדרך שבה הן מפרשות את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון ? לפני למעלה ממאה שנה הגדיר הסוציולוג מקס ובר את המדינה המודרנית ככזו שבידיה הסמכות הבלעדית על הפעל...
אל הספר