שניר מורדוך 16 בשפת הרוב במדינתו החדשה, כדי לבטא ולהפיץ את קולו ברבים ככל שיתאפשר . כך למשל הסופרת התורכייה אליף שאפאק ( Şafak ) , שעקרה מאיסטנבול ללונדון וכותבת באנגלית . מודל נוסף מאפיין את הסופר המהגר שנותר מיעוט בארצו החדשה ובוחר להמשיך לכתוב בלשון אימו או בשפת ארץ מוצאו . 7 טקסטים רבים שדנים בהגירה מבטאים את רצונו העז של המהגר להשתייך, תוך כדי שהוא מבין היטב עד כמה אינו שייך . מקסים דווידוביץ' שרייר ( реарШ ) טען שכפילות זו מעצימה את משבר הזהות פי כמה כאשר מדובר בסופרים יהודים, בשל זהותם הדתית . הוא מזכיר את קלריס ליספקטור ( Lispector ) , שכתבה בפורטוגלית, מרסל פרוסט ( Proust ) שכתב בצרפתית ואימרה קרטס ( Kertész ) , שכתב בהונגרית, ומציין שבתקופה הסובייטית נאלצו סופרים יהודים לטשטש את מוצאם ואת זהותם כדי להמשיך ולפרסם את יצירותיהם . אלה מהם שהצליחו להימלט למדינות מערביות כתבו תחילה ברוסית ואחר כך בשפת המקום המערבית, אלא שלדבריו בחירתם לכתוב בשפת המקום הרחיקה אותם מזהותם 8 בהקשר זה אפשר לציין שמות כגון ולדימיר קמינרהיהודית . ( ренимаК ) , סופר יהודי שנמלט מברית המועצות לגרמניה וזוכה...
אל הספר