136 אבשלום ארבל האדמה בקיץ שלפני כן כדי להכינה לקראת זריעת החורף, ואילו המתיישבים היהודים שקנו את האדמה מבעליה החוקיים - האפנדים, שמבחינה חוקית האדמה כעת הייתה שייכת להם - לא היו מוכנים לוותר על אדמתם . בשל כך החלו להיווצר מריבות שהחריפו את היחסים בין הפלחים למתיישבים היהודים ושהובילו לעימות אלים ביוזמתם של הפלחים אשר ניצלו סכסוך מרעה רגיל כדי להתארגן . ב- 29 במארס ,1886 יום שבו נעדרו הגברים מהמושבה, הם התנפלו עליה . בעת ההתנפלות היו בה באותה שעה רק שני גברים והשאר נשים וילדים ; פלחים אלה השתוללו, הרסו מכל הבא ליד, עקרו שתילים, פצעו את אחד הגברים, ולאחר שחשבוהו למת - ברחו תוך כדי שדידת עדר המושבה . בעקבות אירוע זה נעשתה פנייה של המתיישבים היהודים אל הקונסולים הזרים, ואלה התערבו אצל השלטונות המקומיים והביאו לכך שהאחרונים הורו לפלחי אל- יהודיה להחזיר את העדר, ולאחר זמן-מה אולצו אנשי פתח תקווה למצוא את הדרך לכריתת ברית שלום ( סולחה ) עם שכניהם, כמנהג 286 הארץ, שקוים עד להתנגשות הבאה . ההתנפלות על פתח תקווה בעיקרה לא הייתה אלא תגרה כפרית רגילה שקיבלה אופי חמור בגלל היעדרם של גברי המושבה ממ...
אל הספר