113 הולדת הסכסוך לתאר את המצב לאשורו : המכשול היותר גדול על דרך התפתחות היישוב הוא יחס הממשלה אליו . כל קולוניזציה חדשה דורשת בהכרח עזר וסעד מצד ממשלת המקום . הממשלה בקוסטאנטינופול אינה רוצה עתה בשום אופן, מטעמים מדיניים, להניח ליהודים חדשים להתיישב בארץ ישיבת קבע, וכל שכן לקנות קרקעות ולבנות בתים [ . . . ] וככל אשר ירבו המתיישבים והמתנחלים באיסור על ידי ערמות שונות ( והממשלה יודעת כל הדרכים האלה ) , כן תגדל חמת הממשלה העליונה, ואין שום דבר אשר נוכל לבטוח בו, כי סוף סוף לא תיעשה חקירה ודרישה מדויקת ולא תגרש ביום אחד את כל אלה שאין להם רשות לשבת פה . 225 מחשבות אלה הביאו את הדוגלים ברעיון של שיבת ציון למסקנות מרחיקות לכת, שהעיקרית שבהן הייתה שלא ייתכן מימוש רעיון זה ללא בסיס מדיני וללא ארגון מדיני . הבולט ביותר בין תומכיה ומעצביה של דרך פעולה זו היה הרצל, סופר ועיתונאי מווינה שבאוסטריה, אשר הגיע אל הרעיון הציוני בעקבות משפט דרייפוס שהתקיים בפריז בשנת 1894 . מזועזע מהתגובות האנטישמיות שהתגלו במשפט זה, שבאותה עת שהה בעיר ככתבו הפריזאי של העיתון הווינאי נויא פרייא פרסא , החל הרצל להתעמק בש...
אל הספר