יחס השלטונות העות'מאניים לעליית היהודים 1891-1882

102 אבשלום ארבל פוגרומים בפלך קיוב ; ובאפריל - בפלך חרסון ; ושוב, באפריל 1899 - בניקולאייב ; ובאפריל 1903 - הטבח בקישיניוב ; באוגוסט 1903 - הפוגרום בהומל ; באוקטובר 1905 - הפרעות המאורגנות בכל רחבי רוסיה, שבהן נפגעו כ- 600 קהילות בערים, בעיירות 195 ובכפרים ; וביוני 1906 ובאוגוסט 1907 במקומות שונים ברוסיה ) . פרעות אלה עוררו בקרב חלק גדול של היהודים את הרצון להגירה . מנגד, הם גם שימשו גורם מכריע בהתארגנות התנועה הלאומית היהודית בשנים אלה . ואולם, גם אם בשנים 1881 - 1914 עזבו את מדינות מזרח אירופה כשלושה מיליון יהודים, הרי שרובם פנו לארצות הברית, שהייתה מוכנה לקלוט את כל פליטי אירופה, 196 ומזרם הגירה עצום זה הגיעו רק כ- 60,000 יהודים לארץ ישראל . בעקבות פרעות אלה התפרסמו בעיתונים יהודיים ברוסיה קריאות לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית : כך לדוגמה כתב ארז ( אלכסנדר צדרבוים ) ב המליץ מיום 7 ביוני 1881 : "נוכל לבנות חרבות ארץ אבותינו השוממה, ותהי תקווה לנו כי בימים יווצרו תתעוררנה ממשלות אירופא ביחד עם ממשלתנו ( רוסיה ) לכונן מדינה יהודית, כאשר עשו ליוון, לרומניא, לסרביא, ולבולגריא" ;...  אל הספר
רסלינג