2 ראשית הסכסוך

94 אבשלום ארבל 189 דברים אלה מעידים על הלך לפעם פורצות קטטות קלות" . הרוחות באותה עת, ונהיר שמשמעותה של המילה "עדיין" רבת חשיבות ומעידה רבות על אודות העתיד, שאינו צופן בחובו חיים שלווים עבור המושבה חדשה . זו הייתה צורת חשיבה אופיינית לבני דור זה, אשר ראו בהתנגשויות העתידיות לא התחלה של התנגדות לאומית להתיישבות היהודית אלא המשך או צורה אחרת של ההתנכלות הערבית-מוסלמית המסורתית ליהודים בני היישוב הישן היושבים בארץ ישראל . המתח הדתי שהתקיים בין היהודים למוסלמים קדם לעימות הלאומי והיה מלווה ברגשי בוז והתנשאות הדדיים, אף על פי שמעמדם של היהודים בחברה המוסלמית היה טוב מזה של יהודי אירופה המזרחית בארצותיהם, ואף על פי שהם היו קרובים לערבים בתרבות, בלשון ובמנהגים . התנשאותם של המוסלמים נבעה מיחסם המסורתי אל "הכופרים" הנהנים מחסות השלטון אבל ראויים לבוז, להשפלה ולאפליה לרעה על פי החוק והמנהג . היהודים, שהיו מיעוט חלש מבחינה מדינית ואיתן מבחינה כלכלית, השיבו לבוזיהם מידה כנגד מידה לא במעשה, אלא במחשבה ובהערכה . למתח ההדדי המסורתי הזה היה אופי מיוחד בארץ ישראל, שישבו בה מטעמי דת בעיקר יהודים מאירופ...  אל הספר
רסלינג