127 ארסמוס, הטורקים והאסלאם מכך שהתנשאותו התרבותית של ארסמוס, המבטלת את ה"אחר" התרבותי, הדמוניזציה של דמותו ואופיו של ה"אחר" והבוז לדתו ולאורח חייו, מעוררים סלידה ודחייה . האם יש להסיק מביטויים אלה שנקודת המוצא של ארסמוס ביחס ל"אחר" הייתה גזענית ? במחקרו טען דויד צ'ואי שהתעניינותו של לותר בטורקים נבעה קודם כל ומעל לכול מהיותו מטיף ( ולא תאולוג ) , והרבה פחות מהיותו למדן או פולמוסן . ביקורת הקוראן או שלילת עיקרי האמונה של האסלאם, כמו גם התפלמסות עם נבואיותו של מוחמד, לא באמת עניינו את לותר . בראש מעייניו הייתה ההכרה בצורך להביא לתיקון דרכם של הנוצרים ברוח הבשורה הנוצרית ובשכנוע צאן מרעיתו לציית לשלטונות כתנאי הכרחי להתמודדות מוצלחת 128 לעומתו, טען אדם פרנצ'יסקו כי תאולוגיה עם הטורקים . ואפולוגטיקה, במילים אחרות, דחף פולמוסי דתי מובהק, הם 129 כך או כך, אם נחליף שהניעו את לותר בכתיבתו על הטורקים . את השם לותר בשם ארסמוס, בשורות שבהן מוצגת טענתו של צ'ואי, יתקבל הסבר חשוב לשאלה מה הייתה נקודת המוצא של ארסמוס כלפי הטורקים ומה כיוון אותו בכתיבתו עליהם . לכל מי שקורא את ארסמוס, את חיבורו עצה מ...
אל הספר