פרק 8 : לקויות השפה של ילדים עם פיגור שכלי 309 הילד עצמו . במחקר של מק'ליאן ואחרים ( 1999 , . McLean et al ) נמצא כי ילדים ומבוגרים עם פיגור שכלי קשה אשר השתמשו במחוות מגע, יזמו תקשורת במידה פחותה והפיקו פחות פעולות תקשורת מכל הסוגים בהשוואה לילדים ומבוגרים אשר השתמשו במחוות ממרחק או בתקשורת מילולית ( מילים בודדות או צירופי מילים ) . נראה שמחוות למרחק משמשות לתפקודים תקשורתיים דומים לאלה של תקשורת סמלית ( כמו בקשה לחפץ / פעולה או הכוונת תשומת הלב ) , ואילו מחוות מגע אינן מפיקות כוונות תקשורתיות של טרום - הצהרה . מסקנת החוקרים היא, שיש לפתח הפקה של מחוות ממרחק אצל ילדים ואצל מבוגרים עם פיגור שכלי כדי לקרבם להתנהגויות סמליות . גם ילדים עם פיגור שכלי עמוק יכולים להפיק תקשורת מכוונת, ליזום תקשורת ולהשתמש במחוות ובהפקות קול אשר מורכבות מתנועות ( vowels ) ולא מעיצורים ( 1992 , . Oqletree et al ) . לעתים קרובות התקשורת הבלתי מילולית של ילדים עם פיגור קשה עמומה, כלומר מקבל המסר אינו מצליח להבין את הכוונה המדויקת של הילד, וגם התקשורת המילולית אינה מובנת דיה בשל לקויות היגוי . קשיים אלה מובילים ...
אל הספר