מדאם אֶרמֶה

ג י ד ה מ ו פ ס א ן 42 ההנאות, ותמיד הם חזקים, יפים, צעירים לעד, אהובים בלי חשׂך ! רק הם יכולים להיות מאושרים בעולמנו זה, כי מבחינתם המציאות אינה קיימת עוד . אני אוהב לתהות על רוחם הנודדת כמי שגוהר מעל תהום שבתחתיה שוצף נחל לא מוכר, שבא אין יודע מאין והולך אין יודע לאן . אבל אין טעם לחקור תהומות אלה כי לעולם לא נדע מאין באים המים ולאן הם הולכים . הרי אין אלה אלא מים דומים להללו הזורמים לאור היום, וגם אם נראה אותם, לא נלמד מאומה . כמו כן, אין טעם לתהות על רוחם של המשוגעים, כי מחשבותיהם המוזרות ביותר אינן, בסופו של דבר, אלא מחשבות שכבר נחשבו, והן מוזרות רק משום שהשכל אינו כובל אותן עוד . מקורן השגיוני מפתיע ומביך אותנו רק משום שאין רואים מהיכן הוא נובע . מן הסתם די שנפלה אבן זעירה אל אפיקו וכבר החלו מימיו לרתוח . אבל המשוגעים מושכים את ליבי תמיד, ותמיד אני שב אליהם, נמשך למרות רצוני אל החידה השחוקה של הטירוף . והנה יום אחד, כשביקרתי באחד המוסדות שהם חוסים בהם, אמר לי הרופא שליווה אותי : ״בוא, אראה לך מקרה מעניין במיוחד . ״ הוא הורה לפתוח את אחד התאים, שאישה כבת ארבעים, 43 מ ד א ם א ר מ ה...  אל הספר
נהר ספרים