חיי הפילוסופים ספר ג: אפלטון

אפלטון 49 142 בספר הרביעי שלכמקורו את מְנֵסִיסְטְרַטוֹס איש תַּסוֹס, 143 דבר זה מתקבל על הדעת . חיבורו חומר למחשבה . 144 ובצדק, ואת מוצאת שישהואיל והנך אוהבת אפלטון, להוקיר ולבכר את דעותיו של פילוסוף זה על פני כל איש אחר, סברתי שמן ההכרח לשרטט את טבעם של דבריו, סדר הדיאלוגים שחיבר וכן את שיטתו האינדוקטיבית — באופן בסיסי ככל האפשר ובראשי פרקים — כדי שהפרטים שסיכמתי על אודות חייו לא יופרדו מדעותיו . הן לו נצרכתי לגולל באוזנייך כל עניין לפרטי פרטים, היה הדבר, כמאמר 145 הפתגם, כמו להביא ינשוף אל אתונה . 146 היה הראשון שכתבובכן, מספרים כי זֵנוֹן איש אֶלֶאָה דיאלוגים . ( 48 ) אך אריסטו, בספר הראשון של חיבורו על 142 אין בידינו ידיעות על איש זה . 143 ביוונית : ηλὕ ὴκιτητελεΜ , ואפשר שפירוש הביטוי הוא 'חומר לתרגול' . ייתכן שמדובר בספר תרגילים באמנות הנאום . 144 פנייה זו לקוראת עלומת שם הולידה את הסברה, כי היצירה כולה הוקדשה לאותה גבירה חובבת פילוסופיה . השוו גם אחרית דבר בסוף ספר א, עמ' 108 – 109 . 145 הפתגם מורה על מעשה שווא שאין בו חידוש ; הבאת דבר למקום שבו הוא מצוי בשפע ( כמימרת החכמים : תב...  אל הספר