270 פרק שישה-עשר המתבססים על התנגדות להאחרה ועל התייצבות לצידם של משתמשי השירותים . האחרה היא סימון הזולת כשונה ונחות ( 2001 Pickering, ) . סימון זה מתקיים בתרבות בתהליכים שקופים יותר או פחות כלפי קבוצות מוחלשות . בעבודה סוציאלית מודעת-עוני יש חשיבות מכרעת לזיהוי רגעים של האחרה, שכן מדובר בנקודות בזמן שבהן עובדות סוציאליות רואות במשתמשי השירותים את "האחר", כלומר אנשים שונים מהן במהותם ונחותים מהן, ומתוך כך מסמנות אותם ככאלה באמצעות מגוון רחב של פעולות שהן נוקטות או אינן נוקטות . האחרה קשורה לתהליכים פרשניים : העובדת הסוציאלית מזהה התנהגות מסוימת ומעניקה לה פרשנות אשר מכוננת בתודעתה את הפונה כ"אחר", כלומר שונה ונחות ממנה . ההאחרה מסוכנת משום שהיא שוללת מן "האחר" את מלוא הסובייקטיביות האנושית שלו, מפשיטה אותו מן הידע שלו ומנקודת המבט שלו והופכת אותו לאובייקט שיש להפעיל אותו מבחוץ על ידי האני . זאת ועוד, האחרה מאפשרת לאני להתעלם מהיבטי מציאות שהם מעבר לשליטתו של "האחר", וכך נעלם ההקשר — כלומר התבנית שבה נוצקת הסובייקטיביות ומקבלת את צורתה . היבט מזיק אחר של פרשנות שנובעת מהאחרה הוא שהיא נ...
אל הספר