264 פרק חמישה-עשר באחת השנים התקיפו אותי שתי סטודנטיות ששימשו אז עובדות סוציאליות לחוק נוער . הן אמרו שהסרט הוא חלק מהמסע הציבורי להכפשת עובדים סוציאליים ותיאורם כ"חוטפי ילדים", שזהו סרט נוראי, שאינו משקף בשום צורה את מה שקורה במציאות . כיום, כך טענו, לא מוציאים ילדים מרשות הוריהם בלי בדיקות מחמירות . ועוד הוסיפו כי מגי איננה צדקת ; את ארבעת הילדים הראשונים, שהוצאו מחזקתה אחרי השרפה, היה הכרחי להוציא מידיה, שכן על ידי נעילתם לבדם בדירה חשפה אותם לפגיעה האיומה של השרפה, ואת שני התינוקות שנולדו לה ולחורחה הוציאו מרשותה מכיוון שהייתה עוינת כל כך כלפי העובדים הסוציאליים ולא נתנה להם הזדמנות לראות שמציאות חייה השתנתה בתכלית . הביקורת שלהן כלפיי הייתה הביקורת של מי שמייצגות את ה"שדה" על המורכבות שיש בו כלפי מי שנמצאת באקדמיה, תלושה ומתייפייפת ולא מבינה את המציאות האכזרית שבה פועלים אנשי המקצוע . חלפו רק שלושה ימים, וזיוה, אחת משתי הסטודנטיות, התקשרה אליי . היא נשמעה נרגשת מאוד . בלילה אחרי השיעור היא הייתה כוננית ונקראה לבית החולים כדי לפגוש שם אם ששני ילדיה נכוו בשרפה שפרצה בדירתם כשהאם יצא...
אל הספר