מנחם רצון 124 ואינן מפורשות למה צוו" . ראב"ע מדגיש שגם בין המצוות שאינן מובנות אין מצווה אחת שסותרת את שיקול הדעת . מצווה שלכאורה אינה עולה עם ההיגיון האנושי מן ההכרח שיש בה סוד, והאדם החכם יכול להגיע להבנת טעמי כל המצוות אף על פי 237 עם זאת, סוגיית חקר טעמישטעמן של מצוות רבות אינו מובן . המצוות נתפסה כרגישה בהגות היהודית והעיסוק בנושא התאפיין 238 היה ברור לעוסקים בכך שהנושא טומן בחובובכתיבה אזוטרית . סכנת אנטינומיזם . הדבר יכול להתבטא למשל במקרה שיינתן למצווה טעם שהופך אותה ללא אקטואלית . בהיותו מודע לסכנות אלו אומר ראב"ע ש"אין לנו לחפש על טעמי המצוות" ( שמ' כ, כב ) . גם בספרו ההלכתי – חינוכי יסוד מורא וסוד תורה הוא אומר שהאדם חייב לקיים המצוות "ולא יבקש טעם למה צוונו אלה המצוות" ( ח, א ) . האמנם כוונתו היא שאסור לחפש את משמעותן של המצוות ? לדעתי אין ראב"ע מתכוון בדברים הללו להימנע מעצם החקירה, אלא רק להימנע מערעור המצוות כאשר אינן מובנות . הוא משתמש בצירוף המלים "לחפש על טעמי המצוות", הכולל נימה של ביקורת על אי – הבנתן, ואינו אומר "לחפש את טעמי המצוות" שהוא צירוף יותר ניטרלי . ראב"ע ...
אל הספר