קולנוע כאחר ) פסיכו ( אנליטי 101 עצמו הולך ומתכלה אך תמונתו נותרת כמות שהיא, נודדת יחד עם הגיבור ומנציחה את זרע הפורענות הבסיסי בסיפור זה בפרט ובחיי האדם בכלל . הפורענות נוגעת בעובדה ההכרחית של היסוד הכפול של הדחפים המושכים כל העת לשני כיוונים שונים ומתקיימים בדיסהרמוניה בחיי הנפש — דבר זה בא לביטוי בכשלים החוזרים ונשנים בחיי האהבה האנושיים . בארני בחור יהודי — זה כתוב בשם המשפחה שלו . אמו של בארני אינה קיימת בסיפור, אבל אביו ) דסטין הופמן — הו כמה קשה שלא לדמיין איך החל את הקריירה ב הבוגר ) 1967 ( ואיך הוא מסיימה במעין "תרועת ניצחון" בתכריכי מיטתה של יצאנית ( הוא איש של איווי : הוא לא חדל להתאוות ואינו חדל לא למנוע מעצמו סיפוק . בנקודה זו מן הראוי לומר דבר – מה על האיווי . ניתן לומר שהאיווי הוא התשוקה שאי – אפשר לספקה לעולם, אך היא זו שמניעה אותנו הלאה בניסיון למלאה . את זאת אנו עושים באמצעות תביעה מתחלפת ובלתי פוסקת . האיווי הוא אולי התוצאה של היותנו חסרים בבסיסנו . אם כן, האב בסרט, השוטר לשעבר, עומד לצד בנו בכל צעד, גם כשבנו מתמיד להתחתן ללא כל סיבה נראית לעין . הנתיב העיקרי בסיפור ...
אל הספר