"אומרים ישנה ארץ": מקום וזהות בסדרות הטלוויזיה פלורנטין ובת ים — ניו יורק

] 104 [ פ י ק צ י ה יותר של יום-יום ישראלי, של בית ומשפחה, ושל מורשת תרבותית אתנית כחלק בלתי נפרד מהיום-יום הזה, ולא כנוסח סטראוטיפי וקלישאי שנועד לבדר במסגרת נוסחתית דוגמת הבורקס או הסיטקום האמריקני . סדרת הדרמה פלורנטין ביטאה גם היא שיח חדשני של מקום ושל מצלמה עם עדשה ומבט מקומיים מקוריים ואותנטיים יותר . פלורנטין הציגה תודעה תל-אביבית מקומית מתוכה, מבפנים, בעזרת מובילי דעה ויוצרים שביטאו את הרגישויות האסתטיות והאידאולוגיות שלהם . הם עיצבו שיח היברידי של זהות דורית וישראלית וביטאו זהות זו במיזנסצנות דמויות פרסומות לאופנה גלובלית בת הזמן מצד אחד, כלומר ביטוי הסימולקרה הפוסטמודרנית הכלל-עולמית, ומצד אחר פנו לאתרי צילום ממשיים מקומיים אותנטיים . מאמר זה, שפורסם במקור בכתב העת קשר ( 2000 ) ומתמקד בשאלות של זהות ומקום בסדרות הטלוויזיה בת ים — ניו יורק ו פלורנטין , נכתב סמוך לזמן הקרנתן של הסדרות . הוא חוקר צומת דרמטי של התחלה ומתמצת אותו : מעבר יצירתי לעשייה טלוויזיונית מקומית שדווקא ההקשר המסחרי אִפשר לה להביא לידי ביטוי את השיח היום-יומי והעכשווי הישראלי במלוא גיוונו הרב-תרבותי . במבט ל...  אל הספר
עם עובד