כדורגל והמרד הערבי, 1936 – 1939

] 266 [ עומדים ב שער ורעיוניות מובהקות יותר . שני גורמים בעלי מעמד בתחום היו משפחות אל-חסיני ונשאשיבי, אבל הכוחות שהשפיעו יותר מהם על השדה הספורטיבי היו מפלגת קונגרס הנוער הערבי, שעסקה במתן חסות למפעלים ספורטיביים, ומפלגת אל-אסתקלאל ( העצמאות ) . אל-אסתקלאל ניזונה מהלאומיות הפאן-ערבית החילונית שרווחה במדינות האזור, בייחוד בסוריה, והחדירה רעיונות אלה לפוליטיקה הערבית בא"י-פלסטין . הרוח שהפיחה המפלגה סחפה לא מעט בחברה הערבית, והספורט היה מוקד חשוב לביטוי אותה לאומיות חילונית מתקדמת . מקרה מייצג אשר מעיד על המגמה היה יום השנה להצהרת בלפור, שהתקבע כיום אבל ערבי . ב- 2 בנובמבר 1932 , יום השנה ה- 15 להצהרה וחודשים אחדים לאחר הקמת אל-אסתקלאל, התכנסה ועידה מיוחדת של המפלגה בשכם לציון המאורע, ואחת מההמלצות שהתקבלו בדיונים הייתה ארגון תנועת הספורט והצופיות הערבית — כנגד תנועות הספורט היהודיות . חודשיים קודם לכן הוקמה התאחדות הספורט הפלסטינית, והמועדון הדומיננטי שהניע מהלך זה היה מועדון הספורט האסלאמי יפו . אמנם המועדון היפואי נשא שם דתי, אך התאפיין בזיקה לאומית-ערבית מופגנת . רבים מחבריו היו תומ...  אל הספר
עם עובד