] 194 [ עומדים ב שער טרק וחלוץ ציינו כי לא יוכלו לתת את ברכתם לבקשתם של הלבנונים, מכיוון שזו הפרת ריבונותה של ההתאחדות . בשלב הזה פנו לנמק ולהסביר מדוע המועדונים הערביים אינם משתייכים להתאחדות הארץ-ישראלית . ראשית, טענו, יש רק שלושה מועדונים ערביים ברמה ארצית ראויה ( אם כי נחותים מהיהודים ) ועוד רבים ברמה המחוזית . הטענה הייתה מופרכת בחלקה, מכיוון שהיו אז לפחות שבעה מועדונים ברמה ראויה בשלוש הערים הגדולות שיכלו להתחרות ברמה הארצית . הטיעון הבא היה שהמועדונים הערביים היו חברים בהתאחדות עד 1930 , ואז עזבו אותה בשל לחצים פוליטיים, ומאז מתנהל עימם משא ומתן מתמשך להשבת חברותם ( גם בעת כתיבת המכתב ) שכלל ויתורים מרחיקי לכת מצד חלוץ . הקביעה כי פרישתם של המועדונים הערביים מההתאחדות ב- 1930 נבעה מלחץ פוליטי היא נכונה, ואכן, נעשו ניסיונות אחדים להחזירם ללא הצלחה . אלה נפסקו ככל הידוע עם הקמתה הרשמית של התאחדות הספורט הפלסטינית בספטמבר 1932 . זו, דרך אגב, לא מוזכרת כלל במכתבם של טרק וחלוץ . בהמשך הדברים גרסו שהבקשה הלבנונית היא אמצעי לחץ חיצוני של המועדונים הערביים במשא ומתן מול ההתאחדות הארץ-יש...
אל הספר