] 76 [ עומדים ב שער 160 חיים שושני, סופר המשקיף , התבסס על דברי פט ונקט חברותה בפיפ"א . קו תקיף מאוד ( שאפיין את העיתון ) כלפי האירוע . בראש ובראשונה הוא האשים את העסקנים הערבים שהרכיבו נבחרת ארצית אזרחית בעלת רוב ערבי, אף שברור שהנבחרת החזקה ביותר האפשרית הייתה צריכה לכלול רוב יהודי . לאחר מכן הוא האשים את הבריטים בפוליטיזציה של המשחק, ובייחוד את חברת "של", המעסיקה של ארליך ושל פלמן, שאיימה עליהם בפיטורים אם לא ישתתפו במשחק . אם לא די בכך, כינה השדר הבריטי את ארליך “אוסטרי" ( בשל מוצאו ) ולא יהודי . לבסוף האשים שושני את ארליך ופלמן ואת מרכז הפועל שלא התעקשו מספיק ונכנעו לבקשה . לפי הטענה שהוצגה שם, גם לשחקני בית"ר ( שהשתייכה לתנועה הרוויזיוניסטית, כמו המשקיף ) הוצע לשחק, אך אלה שללו זאת מיד . אצבע מאשימה נוספת הפנה אחד מקוראי העיתון כלפי העורך היהודי של פלסטיין פוסט ( גרשון אגרון ) , על שלא נתן את דעתו לביזיון הלאומי ואפשר לכתב העיתון לדווח באופן שגרתי על המשחק בהתעלם ממה שאירע . להבדיל מ- 1941 , העדיפו הבריטים ב- 1946 לשתף פעולה עם הערבים, וכך השתייכה הנבחרת הייצוגית להתאחדות הספורט ...
אל הספר