] 138 [ עולם בלי ע ב ודה חיים מבודד מהסוג שרוסו ראה בעיני רוחו . הם חיו יחד בשבטים שמנו לעיתים מאות בני אדם, חלקו את הפירות ( והבשר ) של עבודתם במסגרת חבורות מחפשי המזון — ומטבע הדברים היו בהם שהצליחו במאמציהם 4 אין — ולא היה מעולם — יער המאפשר לבני האדם לסגתיותר מאחרים . לחיי בדידות ועצמאות מוחלטת . כל החברות האנושיות, גדולות כקטנות, פשוטות ומורכבות, עניות ועשירות, נדרשו לגבש את הדרך הטובה ביותר לחלוקת העושר הלא אחיד בין חבריהן . במאות השנים האחרונות הרקיעה הרווחה הקולקטיבית של האנושות שחקים, ככל שהקדמה הטכנולוגית העניקה לנו עושר גדול מאי-פעם . כדי לחלק את השפע הזה הסתפקו כמעט כל החברות במנגנון השוק, לגמול לאנשים בצורות שונות על עבודתם ועל רכושם . אך אי-השוויון המעמיק, שנבע לא פעם מכוח הטכנולוגיה, החל להכביד על המנגנון הזה . היום שווקים כבר מעניקים גמולים אדירים לכמה אנשים, אך מותירים רבים אחרים עם מעט מאוד . והאבטלה הטכנולוגית מאיימת עתה להפוך לגרסה קיצונית יותר של הסיפור הזה, בשוק המסוים שעליו אנו נשענים יותר מכול : שוק העבודה . ככל שהשוק הזה מתחיל לקרוס, עוד ועוד בני אדם נמצאים בסכ...
אל הספר