פרק 12 . שיטת ספיר : עקרונות ויישום בתנועה ובכתב | 327 שפה זו היא שיטת תיווי שמתייחסת לרכיבים הצורניים והתנועתיים של גוף האדם ומציעה מערכת סימנים המייצגים ערכים בסיסיים, שאפשר לתאר באמצעותם את תנועת גוף האדם במרחב ובזמן . זו שיטה מעשית לחיבור ( כוריאוגרפיה ) , לתיעוד, להוראה ולמחקר ( 2015 Harries & Sapir, ) . שיטת ספיר משתמשת באפשרויות הניתוח התנועתי והסימול הגרפי שמציע כתב התנועה אשכול - וכמן . הניתוח והסימול מאפשרים קשר פורה ומקדם בין התנועה לבין מיומנויות יסוד בלמידה הפורמלית ( קריאה, כתיבה, חשבון ) , וכמו כן, בינה לבין יכולות התנהלות בחיי היום - יום ( ארגון זמן, התמצאות מרחבית, הפעלת חושי הראייה, השמיעה והמישוש ) . אפשרויות אלו מובילות לתפקוד אורייני שלם וברור, תוך היזון חוזר פעיל ומגוון בין ה"אוריינות החזותית", שהיא היכולת להבין, להשתמש, לחשוב וללמוד באמצעות דימויים חזותיים ( 2001 Avgerinou, ) , לבין ה"אוריינות התנועתית", המוגדרת כחשיבה, המשגה, הסמלה, אפשרויות חיבור ויצירה, לימוד תנועה וביצוע ( עופר, 2001 ) . כאמור, שיטת ספיר צמחה מתוך עבודה והתנסות חיובית בשדה החינוכי והקהילתי . ...
אל הספר