אחרית דבר תצלומי חיילות: בין אתוס לארוס

חוה ברונפלד – שטיין 218 רדוקציה של פורטרט אישי לסדרה של מסמנים הניתנים לזיהוי מיידי, כך הדימויים הסטריאוטיפיים הארוטיים ו / או הפורנוגרפיים מקטלגים וממיינים את מושאיהם . הם מסמנים ופורשים נשים וגברים כאובייקטים לפנטזיה על ידי חיבור משמעויות מסוימות לסט צר של מסמנים . תצלומי הדוגמניות עוטות המדים של ,2007 שנועדו לעודד תיירות לישראל באמצעות שילוב חזותי של נשים יפות במדים, משעתקים פרקטיקה יח"צנית וחוזרים על דפוסי פעולה ותבניות חזותיות שראשיתם בשנות ה – 50 . אז והיום נעשה שימוש רשמי וממוסד בקשרים התרבותיים שבין מיניות, מדים, נשק ונשים בזיקה לצבא הישראלי, והובלט בהם יחס פטישיסטי דומה כלפי חיילות צה"ל . בעקבות מדיניות עיתון במחנה עשה שבועון העולם הזה של שנות ה – 60 צעד נוסף בסמנו את החיילת בחולצת חאקי נושאת רובה כ"אובייקט מחופש" טעון ארוטיות המייצג את מדינת ישראל . לצד תצלום הדוגמנית בחולצת חאקי נטען בכתבה מ – 1968 כי : "את ישראל מלווה, מאז הקמתה, דמותה של חיילת לוחמת שהיא חמושה בנשק, יפה ומינית", וסימלה הלאומי של ישראל הוא : "חיילת גלוית – חזה וישרת – מבט הנושאת עימה רובה, כשהוא במקרה הטוב ...  אל הספר