'אני צועדת קדימה ומצביעה על מסיכתי'

חוה ברונפלד – שטיין 54 תצלום ,7 אנונימי, 1954 . 06 . ,12 אחת מהקצינות החדשות בזמן מסדר ) לע"מ ( פנטזיה של מדינה 55 מבטן המסוגנן של החיילות, כמו מעטה הטקסיות הגופנית, יוצר התחייבות חברתית כלפי הדומות, ובו – בזמן הודף ומשמש כשריון המציין אי – נגישות והגנה . כפי שניתן לראות בתצלום זהו מבט נוכח המפגין את עצמו כנעדר, מסווה ובו – זמנית מציין ומסמן . מבטה הצונן של החיילת מסמן את הסוד, ובלשונו של בארת : "אני צועד קדימה ומצביע על מסיכתי" ) בארת 1981 : 45 ( . בדומה לתרגיל "המשקפיים השחורים", זהו מבט המפגין את הפרדוקס הפעיל בין הצורך להסוות ובה – בעת להראות שמתקיים מצב של הסתרה ; "דע שאני מסתיר ממך משהו" ) בארת 1981 : 45 ( . השימוש של בארת בדימוי של המסכה הן כאובייקט חומרי והן כטרוֹפ ) trope ( לדינמיקות מנוגדות של הסוואה וחשיפה, נוכחות והיעדרות, הולם את הדיון בטכנולוגיות הגוף הצה"ליות, כמו גם בצילום ) בארת 1988 : 94 - 97 ( . אחד מהעקרונות המשותפים לטכנולוגיות הגוף שהופעלו בצבא — מדים ותנועות גוף טקסיות — ולמסכות ולצילום הוא קיום בו – זמני של נוכחות והיעדרות, של הסוואה וחשיפה וגם של בידוד ותיווך . ...  אל הספר