יצחק גרינברג 486 הפוליטי והמשקי של ספיר ואת הירידה בכוחו ובהשפעתו לאחר שחדל לכהן כשר האוצר ונבחר ליו"ר הנהלת הסוכנות היהודית . למעשה, אף על פי שהדבר לא היה גלוי לעין באותו הזמן, נבעו סדקים במעמדו במשק כבר בשלהי שנת 1971 . פרשיות "אוטוקרס" ו"נתיבי נפט" ומהלכים כלכליים שהוביל הותירו את רישומם ופגעו בו . כפי הנראה, ספיר עצמו היה ער להתפתחות הזאת . בכהונותיו באוצר ובמשרד המסחר והתעשייה הנחתה את ספיר השקפה כלכלית – חברתית סוציאל – דמוקרטית . הוא האמין ביישומם של ערכים סוציאליסטיים, אבל דחה את הגישה של "סוציאליזם בימינו" והתנגד לרטוריקה של מאבק מעמדי . המשאבים הגדולים שהיו נחוצים לקליטת העלייה, לפיתוח כלכלי ולבניית תשתית, להתיישבות, לפיתוח שירותים חברתיים ולביטחון מצד אחד, והמקורות המוגבלים שיכול היה להעמיד המשק הישראלי והמשאבים שעמדו לרשות הממשלה מצד שני, חייבו גיוס של ההון הפרטי — מקומי ויהודי מחו"ל . ספיר ראה לנגד עיניו התפתחות של משק פלורליסטי, שבו לצד המגזר הפרטי יתפתח גם משק ציבורי הסתדרותי ובמידת הצורך גם משק בבעלות הממשלה . ספיר תמך בצמצום פערים כלכליים וחברתיים והיה בדעה שהמדינה אחר...
אל הספר