יצחק גרינברג 218 כניסתו לתפקיד בנימה צורמת, שמקורה היה נעוץ בשאלת חברותו של דיין בממשלה החדשה . אשכול ביקש לבוא במקומו של בן – גוריון בשני התפקידים — ראש הממשלה ושר הביטחון . מועמדותו לראשות הממשלה התקבלה בטבעיות, ואולם לא כך דרישתו לכהן גם כשר הביטחון . היו מי שחשבו שיש מתאימים ממנו . הצעירים, בראשם דיין ופרס, סברו שהתפקיד נועד לדיין שכיהן כרמטכ"ל, או אפילו לפרס, סגן שר הביטחון . אלא שאשכול הבהיר שאינו מתכוון לוותר על משרד הביטחון . יתר על כן, מלבד ראשות הממשלה היו התיקים העיקריים בממשלה — ביטחון, חוץ ואוצר — מיועדים לוותיקים, לאשכול, לגולדה ולספיר . בנסיבות הללו הודיע דיין שלא יצטרף לממשלה החדשה . דיין אמנם חזר בו, אך לאחר שכבר הוקמה הממשלה וספיר החל לכהן בתפקיד שר האוצר הוא איים בהתפטרות והציב תנאים להמשך השתתפותו בה ; ביניהם נכללה התביעה להעביר את הרשות לתכנון כלכלי ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה ולהקים ועדת שרים לתכנון כלכלי בראשות ראש הממשלה . הדרישה הזאת נועדה ליצור נתיב עוקף למשרד האוצר ולוועדת השרים לכלכלה, לכרסם במעמדו של ספיר כשר האוצר וכראש ועדת השרים לכלכלה ולהפחית את יכולתו...
אל הספר