יצחק גרינברג 166 הוא הגדיל את המקורות שיכול היה הבנק להעמיד לרשות בעלי המלאכה . יתר על כן, ספיר פעל להקצאת משאבי הבנק לרשות בעלי המלאכה בלבד ולהימנעות ממתן הלוואות למגזרים אחרים במשק, כפי שהיה נהוג עד אז . זמן קצר לאחר שהחל לכהן כשר המסחר והתעשייה הוא הנחה את סמנכ"ל המשרד "להפסיק נתינת הלואות לקיבוצים מבנק למלאכה", שכן "הבנק נוסד 1 היה בכך איתות לבכירי לבעלי מלאכה בודדים ולהם יש להגיש כל העזרה" . המשרד שמעמדה של המלאכה השתנה, ובהתאם לכך יש לשנות את דרכי ההתנהלות כלפיה . היוזמה הבולטת של משרד המסחר והתעשייה למען פיתוח המלאכה והקלת תנאי עבודתם של בעלי המלאכה הייתה הקמתם של מבני תעשייה בערים, במושבות ובעיירות הפיתוח . כך הוקמו בעזרת הממשלה משכן המלאכה בירושלים, היכל המלאכה בתל אביב, משכן המלאכה ברמת גן ובית 2 בעלי המלאכה, אשר חלקם עבדו במבנים ישנים ובחדרים האומן בחיפה . קטנים וחשוכים, נהנו הודות לבניינים החדשים והמרווחים משיפור של ממש בתנאי העבודה ; הם אפשרו להם להתייעל, להרחיב את עסקיהם ולקלוט עובדים נוספים . הקמת מבני המלאכה חסכה מבעלי המלאכה את ההסתבכות בהשקעות בבנייה, שהיו גדולות מכפי...
אל הספר