יצחק גרינברג 62 האפשרות שספיר יעזוב את השירות הממשלתי, נדרשה הכרעה בנוגע לעתידו . כדי להמתיק את הגלולה של מינויו למנכ"ל האוצר, התנה ספיר עם אשכול "כי 2 ראש הממשלה בן – גוריון היה מילוי תפקיד זה מוגבל לתקופה של שנתיים" . בתחילה ספקן בנוגע למינוי, בעיקר מחשש שספיר יגלה בתפקידו עצמאות רבה 3 אולם לנוכח טעמיו ולחציו של אשכול הוא השתכנע ונתן את הסכמתו . מדי . חצי שנה לאחר שאשכול פנה אליו הבשיל אפוא המהלך, וב – 5 ביולי 1953 4 אישרה הממשלה את מינויו של ספיר למנכ"ל משרד האוצר . כמנכ"ל האוצר היה ספיר שותף לאשכול בעיצוב המדיניות הכלכלית, הוא זכה לאמונו המלא של שר האוצר והתיאום ביניהם היה כמעט מושלם . העיתונאי יובל אליצור כתב במאמר בעיתון הארץ במאי 1955 כי אשכול למד "להעזר בפנחס ספיר ואין החלטה מגיעה לביצוע אם לא קבלה תחילה את החלטת שניהם . ] . . . [ שר האוצר לא 'יעז' לשנות את עמדתו אלא אם כן קיבל את 5 גם אם הייתה הגזמה בתיאור הדברים, הרי הם הסכמתו של המנהל הכללי" . משקפים נאמנה את האמון, התיאום ושיתוף הפעולה בין ספיר לאשכול ואת מעמדו הייחודי של ספיר כמנכ"ל . אשכול היה יכול לסמוך על ספיר שישקיע עצ...
אל הספר