הערות

עודד מנדה - לוי 146 אריסטו, למרחב של אפלטון יש תפקיד פעיל של יצירת החומר הכלול בו . תפקיד זה הוא בעל חשיבות להבנת ההקשרים של המרחב הפעיל ( המקיף ) והמקום ( במובן הפעיל של הפילוסופיה הניאו – פיתאגורית ) עם הקוסמוס האלוהי . הקשר בין הקוסמוס למקום הדתי נוצר על ידי המונותיאיזם היהודי ( "מלוא כל הארץ כבודו" ) ,שבהשפעתו זוהה "מקומו" של אלוהי ישראל עם המרחב שהוא ממלא אותו, עם הקוסמוס כולו . 5 . בהקשר לכך ראו : Henri Lefebvre,The Production of Space, Oxford, Blackwell, 1991, pp . 1 - 2 6 . מעניין בהקשר לכך הדיון הקלאסי של באשלר ( Bachelard, 1962 - 1864 ) בספרו הפואטיקה של המרחב ( The Poetic of Space 1974 , ] 1958 [ ) על המרחב האנושי כמרחב דמיוני, אשר טבוע בנו גם כאשר אינו נוכח פיזית, אך יוצר הקשרים של משמעות . כך, בדיון מפורט על הבית הוא כותב : "מעל ומעבר לזיכרונותינו, הבית שבו נולדנו חקוק בנו פיזית . זו קבוצה של הרגלים אורגניים [ . . . ] אנחנו תרשים של תפקודי המגורים בבית המסוים הזה, וכל הבתים האחרים הם רק וריאציות על נושא מהותי" ( עמ' 14 - 15 ) . 7 . 1976 Eduard Relph, Place and Placelessnes...  אל הספר