ה מרחב צריכה: בין הבית לקניון

על קצה המקום 81 ואגב שמלה . שתי שמלות, בעצם . עם שובה הביתה אילנה מתגברת על חוויית הקניון על ידי מחיקת התוצר הקניוני, על ידי הרס השמלה שקנתה בסנטר : [ . . . ] פתחה את שקית הניילון, הוציאה את השמלה החדשה, כרעה על ברכיה על הרצפה הקשה, והתחילה גוזרת את הבד המבריק בכוונה גדולה, ביסודיות, לאורך ולרוחב, והמשיכה לקרוע אותו בידיים רועדות, פניה לוהטים, והסרטים האדומים והשחורים מסתחררים בחדר, מתפתלים סביב גופה העירום, לוחכים אותה כלשונות . אחר אספה אותם, מתנשמת, פתחה 191 את החלון, והשליכה אותם טרף לרוח הוואדי הכהָה . תמר ברגר מסיימת את דיוניסוס בסנטר בפסקה אחרונה ואישית : בחלומי אני רואה את דיזנגוף סנטר מתפוגג באוויר וכל דייריו ובוניו ומפוניו ומעבדיו רוקדים בין הגפנים . אחר – כך אני קונה לי שמלה . 192 שתי שמלות . שתי התגברויות אמיצות על הסנטר . האחת, בסיפורה של יהודית קציר, באה מתוך הרס השמלה המסמלת את הסנטר והפצת שייריה לכל רוח, ואילו השנייה על ידי קנייתה של שמלה, תשורה אישית על הריסת הסנטר . הרס שהוא, כמובן, בחזקת פנטזיה . שוב פנטזיה . עודד מנדה - לוי 60 על כניסתה של אילנה למרחב אחר שלא ידעה ע...  אל הספר