רקוויאם לגוף השתוק 199 עבודותיה של רייכמן מעוררות את הנשגב, מעלות את הבלתי ניתן לייצוג אל תודעת הצופה . בדומה לציוריהם של אנדרה מאסון ( Masson ) ובֶּרנַר רֶקישוֹ ( Réquichot ) , “שיצרו כתב סתום באופן 4 אפשר לומר על הכתיבה הפיקטוריאלית של סופי ומוחלט", רייכמן שהיא מגלה את צדו האחר — הגיהנומי — של הכתב . אם יש בציור של רייכמן כתמי אולטרמרין, אין זה “הפרח הכחול" הרומנטי, אותו צבע של מצולות הקורא למתבונן לצלול לתוכו, להפסיק לחשוב, לטבוע — יש כאן משהו אחר, טורדני, מאיים . הכתיבה הפיקטוריאלית של רייכמן מציגה גוף הכלוא בשכבות – שכבות של מילים : ככל שנקלף אותן נמצא מתחת להן 5 זהו עולם עוד שכבות של מילים, שהרי “כל מילה היא גם מסכה" . בלתי – מוכרע של דימויים טיפוגרפיים העוטף את הגוף, מונע את הופעתו, משאיר כתמים עיוורים, מעין חורים בלתי ניתנים למשמוּע מתוקנת, תרגום : עדי גינצבורג – הירש, תל אביב : רסלינג, ,2008 עמ׳ ,106 הערה 6 . נטייתה של היצירה המודרנית להמציא סוג של מנימוניקה מרחבית, טוען ג׳יימסון, היא בעלת צביון של סינקדוכה, כלומר : הַבניה “מכלילה" של היצירה האוטונומית והמתויגת, שבמסגרתה מכיל ...
אל הספר