יוחאי אופנהיימר 222 אלא ביאליק, במחילה, שהוא משורר ענק בדיוק משום שהוא המציא את קולו של דור שלם בשירה העברית האשכנזית" ( בן הראש 6002ג : 17 ) . הרמז לשירו "לא זכיתי באור" ( ניצוץ, אש, נחצב ) ממחיש את השימוש בשירתו של ביאליק בתור דגם שניתן להעברה מהשירה הקנונית לשירה המזרחית . אולם ההתנצלות ( "במחילה" ) על השימוש בדגם זה מבליטה את דימויו רב – השנים של המשורר 1 הלאומי כגזען, שונא מזרחים . סופרים מזרחים רבים התייחסו בשנים האחרונות לדימויו הציבורי השלילי של ביאליק ואימצו אותו ללא ביקורת כחלק מתהליך של הבניית תרבות 2 חשוב היה להם לשמר את הדימוי המקשר את המשורר ה"לאומי" מזרחית . עם עמדות גזעניות ולסמן בכך כי השיח הלאומי בכללותו הוא שיח אשכנזי, המקיים הדרה אתנית בחסות רעיון האחדות הלאומית . באחד מסיפוריו של משה פינטו צורח ביאליק על הגנן התימני שלו : "בן ערב שכמותך [ . . . ] מדוע לא נשארת בנידחותך ? הו אחר, לשם מה באת ? לקטוע ? לחמוס ? להרוס ? [ . . . ] הו בור ועם הארץ שכמוך" ( "המשורר הלאומי", פינטו 1999 : 115 ) . קובי אוז מביא את דברי גיבורו ניר דמתי על אודות יחס המשורר הלאומי אל סבו מוכר הא...
אל הספר