יוחאי אופנהיימר 212 המתווה האוטוביוגרפי הזה מתאר את כוחו והשפעתו של סטריאוטיפ גזעני ביחס למזרחים בכלל ולמרוקאים בפרט . הסטריאוטיפ שולל את המגוון האנושי של מושאיו ומאפשר לקבע אותם ולשלוט בדימוים העצמי, לרוקנם מכוח התנגדות . באבא תיאר את הסטריאוטיפ כאמצעי להסדיר את יחסי השלטון הקולוניאלי עם נתיניו ( באבא 1994 : 157 ) . סוג דומה של יחסים מתקיים באמצעות הדימוי הגזעני גם במרחב הישראלי . הדינמיקה אשר נוצרת סביבו איננה עומדת רק בסימן ההקפאה והכליאה של המזרחי בתוך הידע ש"יכול להישנות שוב ושוב בנסיבות היסטוריות משתנות ובתנאי שיח אחרים" ( שם : 144 ) , אלא יש בה גם תנועות שכנגד, כלומר התנגדויות מסוגים שונים . אלה עשויות לנוע מיצירת זהות עצמית אנטגוניסטית שמערערת את כוח הסטריאוטיפ, ועד ייצוגו הפרודי, כביכול מתוך אדישות כלפיו וחוסר עניין 1 בהשפעתו . ההתבוננות של דהאן – כלב באילוצים שבהם נוצרה הזהות האישית המזויפת מופנה אל מרחב "ההשתכנזות" שלא רואה את מזרחיותה . מרחב זה מייצר את אשליית התמרון שכיוונו כמו צפוי מראש : המצאת זהות אירופאית תרבותית לעילא אשר נועדה להשאיר את המרוקאיות בלתי נראית . נקודת מ...
אל הספר