יוחאי אופנהיימר 88 הממוקמות בשוליים, כבר לא מחזיקה מעמד, ומעתה חודרת אוכלוסייה בלתי רצויה זו למרכז . המלנכוליה של הגיבור נבנית על בסיס חוסר האפשרות להגן על המרכז באמצעות ההפרדה המוחלטת בינו לבין הפריפריה, בין אשכנזים 1 לפראים . בפרק זה נראה כי משוררים מזרחים חווים ומתארים את תל אביב מתוך עמדה של זרות, חוסר שייכות, נוודות, כלומר מתוך עמדה של מיעוט . כדי להגדיר עמדה זו של מיעוט אזדקק למושג "ספרות מינורית" שהופיע בצורה מפותחת אצל דלז וגואטרי ( 2005 ) . אלו הגדירו את השימוש בשפה מעמדה של מיעוט כעמדה "מינורית", אשר מנערת אותה מנכסיה הסמנטיים, מרוקנת אותה מהסמלים, מהארכיטיפים, מהמטפורות, מהצרופים השגרתיים, מהנורמות של התקניות ומחלצת אותה מההיסטוריה שלה, כלומר מנקודות האחיזה ושדות המשמעות שנרקמו סביבה . לפרקטיקה הזו קראו דלז וגואטרי "דה – טריטוריאליזציה" . דלז וגואטרי אף הפנו את תשומת הלב לאפשרות מנוגדת של שימוש מינורי בשפה, אשר מעשיר אותה באופן מלאכותי, "מנפח" אותה באמצעות "הפעלת – יתר" של סימבוליזם, אזוטריקה אינטלקטואלית, עומס תרבותי, וזאת אף באמצעות תכנים אשר הפכו עם השנים לאנכרוניסטיים, ו...
אל הספר