124 שני נרדימון | תומר עינת חברה, הייתי כותבת לו תגובה ארוכה ומפורטת, מלאה בתיאורים של נפש חשופה ומשתפכת, בתקווה להראות לו את מה שראיתי ואולי לגרום לו איכשהו להבין . אך הזמן עשה את שלו ועניתי לו רק למחרת : "דברים שרואים משם, לא רואים מכאן" . אז באיזו זכות אני מחליטה לאנשים מה לעשות עם גופם ? ראשית, תסכימו איתי שאין לי דרך לענות על שאלה זו כראוי, שכן אין בכוונתי לקבוע לאיש שום דבר, וגם צורת הניסוח הזאת מקטינה את הנושא ומקטינה אותי בכך שאין לי אפשרות לענות על שאלה שאינה נכונה במהותה . לכן, יש קודם כל לנסח כראוי את השאלה . שנית, המשנה סדורה, אמנם, אבל הדרך הקלה ביותר להבין פרקים ארוכים היא בסוגיות . על כן חילקתי את תשובתי לתתי-פרקים שירכיבו כולם יחד לבסוף את המציאות כפי שהיא נראית מתוך חדרי ההלבשה של הנמצאים על ספקטרום הזנות ואת עולמם הפנימי . הבהרה חשובה : החל מרגע זה אני מתייחסת מתוך נקודת מבט סטרייטית על סטרייטים . אני לא נמנית על הקהילה הגאה ואין לי את היכולת לדבר בשמם, לכן אדבר כחשפנית סטרייטית מול לקוחות סטרייטים . בעיית הזנות בקרב הקהילה הגאה אינה שונה בדבר מבעיית הזנות בקהילה הסטר...
אל הספר