116 שני נרדימון | תומר עינת ולמילוי צרכים ושאיפות שאותם החשפניות לא מסוגלות למלא ולהגשים בחברה הכללית . כדברי שירה : "גם התחליף לחברה, שזה הבנות כאן, זה גם משהו שהעשיר אותי . לראות אותן, לדבר איתן . נוצר קשר מתמשך . כשעברתי ממועדון מ' למועדון ב', עברנו כמה [ חשפניות ] ביחד . אז נוצר הביחד" . עם זאת, ובאופן סותר, פרדוקסלי ומבלבל, הרצון התמידי של החשפניות להתקדם בהיררכיה הפנימית של תת-תרבותן מובילה אותן, באופן עקבי ואינהרנטי, ליצור ולקבע אטמוספירה תחרותית ואלימה ביניהן, בעלת כללים וחוקים לא-פורמליים ייחודיים . אווירה זו מוצאת את ביטויה העיקרי, אם כי לא הבלבדי, בתחום ההופעה החיצונית והלבוש . חשפניות משקיעות זמן וכסף רבים בלבוש ובמראה הכללי שלהן לשם העצמת ייחודן וכדי להתבלט . אלא שהשקעה זו אינה זוכה לרווחים אלא אם היא נהנית מחיזוק ומאשרור מצד חשפניות אחרות . דא עקא, לעתים שכיחות, ובאופן מכוון, חשפניות ותיקות נוהגות להעיר לחשפניות חדשות על לבושן ועל חיצוניותן ולזלזל בהן, לא מכיוון שזו התרשמותן האותנטית אלא על מנת להנציח או לשנמך ( Downgrade ) את מעמדן של האחרונות, וכנגזרת מכך - לחזק עוד יות...
אל הספר