אורי דורצ ' ין 146 כעת הרים את תליון המגן דוד שלצווארו , הציג אותו בפני הקהל והוסיף : " למי ששכח , זה מגן דוד . זה המדינה שלנו , ביחד נשרוד לחוד ניפול . אני רוצה שתקשיבו עכשיו טוב טוב למילים ואחר כך נחזור לעשות שמח " . לאחר ההקדמה הזאת ביצעו חברי תאקט רצף משיריהם הפטריוטיים הלאומיים אשר הקנו להם הצלחה כבירה בתחילת העשור . על מסכי הווידאו הגדולים שנפרשו משני צדי הבמה ריצדו לסירוגין אילוסטרציות תלת ממדיות של מגני – דוד וסרטונים ישנים בשחור – לבן שבהם נראים ישראלים הרוקדים הורה במעגל ומעפילים היורדים מספינה אל חופי הארץ . בשיאו של פרק הראפ שובץ קטע הסיום הדרמטי של ההמנון הלאומי , " התקווה ", שלצליליו נעמדו חברי ההרכב בראש מורכן . כיצד ניתן להבין את הסיטואציה המתוארת כאן ? כיצד ניתן להבין את החיבור בין הסגנון האמריקאי כל כך של סאבלימינל לבין תכנים וייצוגים ויזואליים שכמו לקוחים מארכיון הערוץ הממלכתי ? בפרק זה אעמוד על שאלות אלה ואנסה להבהיר אותן . אפתח בטענה שהמקרה של סאבלימינל , דווקא מפני שהוא " האמריקאי " מכולם בסגנונו והציוני מכולם בתכניו , מדגיש כמה ממאפייניה המרכזיים של יצירת ההיפ – ...
אל הספר