זמן אמת 143 בקיומו מעלה תהיות בנוגע לחופש המחשבה והביטוי שמקנה שחורות זו ליוצריה . אפשר לומר שזיקתם של ראפרים להיפ – הופ כתביעה לביטוי חופשי טומנת בחובה פרדוקס , שכן לצד החופש היא מייצרת תלות בסגנון . ראפר נדרש כל העת לנמק את עמדותיו אל מול התבנית המטפורית שבתוכה הוא פועל ) משמע לעמוד על הקשר או היעדר הקשר לתרבות השחורה ה " אותנטית " ( , ומכאן שאיננו יכול לבסס עמדה טרנסצנדנטלית ביחס למוזיקה השחורה . יצירת היפ – הופ בצורתה האידיאלית , כזו שמתנערת אפילו מהגדרת היסוד " מוזיקה שחורה ", פשוט אינה אפשרית . האתוס המכונן של "Keep it real" הוא אפוא צורך וציווי שהתהווה במציאות שאיננה מאפשרת את מימושו . בסביבה תרבותית מסורתית המתקיימת מתוך אמונה בתוכנה ובמהותה , קרי שיש בה הסכמה מבוססת יחסית בנוגע לקיומה של אותנטיות , אין צורך להשגיח כל העת על ה " אמת " . "Keep it real" , בניגוד לאופן שבו משתמע המושג , איננו קשור למהלך של שימור אלא דווקא למהלך של שינוי . " היפ – הופ ישראלי " הוא קריאה לבחינה מחודשת הן של היפ – הופ והן של התרבות בישראל כיצירות חוצות גבול . בפרק זה ביקשתי להראות שמימוש ההבטחה הגלומ...
אל הספר